תחומי טיפול
טראומה, פציעות ושברים בכף הרגל והקרסול
באופן ראשוני יש להעריך האם יש צורך בטיפול ניתוחי. במקרה שכן, הבסיס להחלמה מוצלחת הוא שחזור מדויק של השבר עם קיבוע פנימי המאפשר הפעלה מוקדמת, על מנת לזרז את השיקום וההחלמה. גם במקרים בהם לא נדרש טיפול ניתוחי, הדגש הוא על שימוש באמצעים שיאפשרו החלמה מהירה, ובין היתר מחוכים, גיבוס ועוד, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לשיכוך כאב.
גם במקרים בהם לא נדרש טיפול ניתוחי, כגון מרבית השברים במסרקים, הדגש הוא על שימוש באמצעים שיאפשרו החלמה וניוד מהירים, ובין היתר מחוכים, גיבוס מינימלי (SoftCast) ועוד, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לשיכוך כאב.
כאבי "דורבן" (הפציה הפלנטארית)
"דורבן" הוא השם המוכר לתיאור כאב בחלק התחתון של העקב, ומתואר במקרים רבים כתחושה של זיז עצם בולט בדריכה, אף שזה לרוב אינו המקרה. הכאב עלול להיגרם בשל מגוון גורמים ביו-מכניים (עיוות במבנה כף הרגל, נוקשות של גיד אכילס ועוד). במקרים של החמרה, ההפרעה מצריכה טיפול באמצעים מורכבים ובין היתר גלי הלם, הזרקת PRP, מדרסים מורכבים, הזרקת סטרואידים ועוד, אף כי טיפול בשלבים מוקדמים באמצעים שמרניים יותר לרוב ימנע את הצורך בכך.
עיוותי אצבעות
הפרעות שונות באצבעות דוגמת הלוקס ולגוס (Hallux Valgus), הלוקס ריג'ידוס (Hallux Rigidus), אצבע רוכבת, אצבעות פטישון ועוד. זיהוי מוקדם וטיפול שמרני עשויים להוות חלופה לניתוח. עיוות Hallux Valgus, שבמסגרתו מפרק הבוהן הגדולה בולט כלפי חוץ ועלול לייצר קשיים בהנעלה, מגבלה תפקודית, הפרעות וכאבים, נפוץ יותר בנשים ושכיחותו עולה עם הגיל. הטיפול הניתוחי כרוך בתיקון של העצם והידוק רצועות. הטיפול הלא-ניתוחי כולל אמצעים להפרדה בין האצבעות וכן שימוש בהנעלה, רפידות ומדרסים, מחוכים ועוד. עיוות אצבע פטישון מתאפיין ביבלת בחלק הגבי של האצבע בשל שפשוף כנגד הנעל, וכן כאב בכרית כף הרגל, כשהטיפול המקובל הוא ביטול הפטישוניות באמצעות איחוי המפרק. במקרים של הפרעות באצבעות דוגמת מטאטרסאלגיה, אצבע רוכבת ועוד, הנטייה היא במידת האפשר להימנע מניתוח ולהשאיר את התנועה באצבע.
כף רגל שטוחה (פלטפוס) וקשתות גבוהות
קשת נמוכה-שטוחה או קשת גבוהה עשויות לגרום לכאב או לשקף הפרעה המצריכה טיפול. הפרעה זו יכולה להיות נוירולוגית, או כזו שמקורה בבעיה בגידים, גמישות יתר, שינויים ניווניים או טראומה. בהתאם, הטיפול עשוי להיות שמרני או ניתוחי. במקרים של כף רגל שטוחה שאינה כואבת, לרוב אין צורך בטיפול במדרסים, אך יש לבדוק את הסיבה לכך. בקרב צעירות וצעירים, לעתים באמצעות טיפול פיזיותרפי ניתן למנוע החמרה.
דלקות גידים
דלקות גידים מופיעות לעתים עקב שימוש יתר, עיוות או ניוון של אחד הגידים (Tibialis Posterior, Tibialis Anterior, Extensor Hallucis Longus, Flexor Hallucis Longus, Achilles Tendon ועוד). הטיפול כרוך לרוב במאמץ להפחתת עומס מהגיד באמצעים שונים, שתאפשר לו להתאושש ולהחלים לפני שיגרם נזק כרוני אשר יביא להשטחת כף הרגל עד כדי צורך בניתוח.
שינויים ניווניים בכף הרגל (ארתריטיס)
פגיעה ברכיבי המפרק המתבטאת בחוסר יציבות, פגיעה תפקודית, כאב, נפיחות, נוקשות ועוד. עלולה להופיע כתוצאה מפציעה או טראומה למפרק, או לחלופין בשל העמסה מולדת של המפרק, עיוות שלא טופל או שינויים תלויי גיל. ברוב המקרים יש צורך בטיפול ניתוחי, אך במקרים מסוימים ניתן להקל באמצעות מדרס, הנעלה או הזרקות למפרק.
הטיפול הניתוחי נע בין החלפת המפרק לבין ביטולו. במקרה של שינויים ניווניים בקרסול, הנטייה כיום היא להחליף את המפרק ולהימנע מביטולו, כיוון שביטול המפרק עלול לגרום להעברת עומס למפרקים סמוכים, שלאחר מספר שנים יוכלו גם הם לפתח בשל כך שינויים ניוונים. במקרים של מפרקים אחרים, עדיין יש מקום לניסיון טיפול שמרני (הנעלה או מדרס עם הדגשה ייחודית), אך לעתים נדרש ניתוח לביטול המפרק.
תסמונת כאב עצבי בכף הרגל
קיים הבדל בין כאב מכני – הנגרם בעקבות שבר, עיוות, שינויים ניווניים, דלקת ועוד, לבין כאב עצבי – הנובע מפגיעה בעצב או מהתעוררות של מערכת הכאב. לא קל להבדיל בין השניים. בכאב עצבי יש לחשוד כאשר מופיעים זרמים, שריפה או רדימות ונימולים, וכן כאשר הכאב לאחר פציעה או ניתוח נמשך מעבר לימים אחדים ומופיע ברמות גבוהות. לעתים קרובות הכאב העצבי לא מאובחן, וההפרעה עוברת לשלב של כאב כרוני, המצריך טיפול מרחיק לכת. זאת, בעוד שאבחון וטיפול מוקדמים עשויים להקל על הכאב ולמנוע החמרה.
